״לא יהיה כלום כי אין כלום״

היטל השבחה | סופיות הדיון

האם ניתן להגיע לוועדת הערר עם נתונים חדשים שלא הוצגו לשמאי המכריע, ואז לטעון כי נפל פגם בשומתו משום שלא התייחס אליהם?

בעניין ערר (ת"א) 84122-08-25 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן נ' חברת אביב במקור בע"מ, ביקשה הוועדה המקומית לבסס טענה לפגם בשומה המכרעת על תשתית עובדתית שהוצגה לראשונה במסגרת הערר.

ועדת הערר דחתה את הגישה וקבעה כי אין לזקוף לחובת השמאית המכריעה את העובדה שלא ערכה בדיקה פרטנית על בסיס נתונים שלא הוצגו בפניה. עוד הודגש כי הליך הערר אינו יכול לשמש "אכסנייה" להעלאת נתונים ואסמכתאות לראשונה.

הנימוק חשוב לא פחות מהתוצאה: מתן אפשרות להציג בערר תשתית חדשה שלא עמדה בפני השמאי המכריע פוגע בהגינות כלפי הצד שכנגד, מסרבל את ההליך ופוגע בעיקרון סופיות הדיון.

לטעמנו, להחלטה יש מסר פרקטי חשוב לכל מי שמנהל הליך בפני שמאי מכריע: ערר אינו "מקצה שיפורים".

ההליך בפני השמאי המכריע הוא ההליך שבו נדרש כל צד להציג את מלוא התשתית העובדתית, השמאית והמקצועית שעליה הוא מבקש להסתמך. לא נכון לשמור נתונים או טענות לשלב הבא, ובוודאי שקשה לתקוף שומה מכרעת בשל נתון שהשמאי כלל לא התבקש לבחון.

המשמעות היא שניהול נכון של תיק היטל השבחה מתחיל הרבה לפני הערר. איסוף הנתונים, בחינת התשתית העובדתית והצגת הטיעון השמאי במלואו כבר בפני השמאי המכריע עשויים להיות קריטיים לתוצאה.

במשרדנו אנו מלווים יזמים, בעלי מקרקעין ועורכי דין בהליכי היטל השבחה ושמאות מכרעת, החל מבחינת השומה וגיבוש התשתית השמאית ועד להליכי ערר. ניסיון מלמד כי לעיתים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ערר היא פשוט להיערך נכון עוד לפני שמגיעים אליו.